כוס מלאה בקרח

בשבוע שעבר נתקלתי בשתי תופעות שעיצבנו אותי, ובשני המקרים התגובה של החברה המזיקה (לדעתי) היתה דומה ל"רוב האנשים מעוניינים בזה". כלומר בזכות רוב האנשים, שלטנעת החברות הנ"ל מעוניינים בשירותים שלהן, ולדעתי פשוט לא אכפת להם, אני חוטף דברים שאני לא מוכן לחטוף.

אז מה כל כך עצבן אותי?

1. אחרי ביטול אחד מכרטיסי האשראי שלי החברה המנפיקה החליטה על דעת עצמה להעביר את הוראות הקבע מהכרטיס המבוטל לכרטיס אחר. זה קודם כל חוצפה שעשו את זה בלי לשאול אותי. חוץ מזה כנראה (וזה גם קטע מעצבן – אין להם מושג) שהם גם העבירו הוראת קבע להוט, שאותה בכלל ביטלתי לפני כמה חודשים, כשהתנתקתי מהוט (ומי שניסה פעם להתנתק יודע שהם נוטים לחייב אותך גם כשאין להם זכות).

2. חלוקת דפי זהב למרגלות הדלתות בבניין. זאת מבחינתי השגת גבול וגם לכלוך של חדר המדרגות.

אני לבד כאן? או שיש אולי עוד מישהו שנמאס לו שדברים כאלה קורים? עושה רושם שאני די לבד, וזה די מבאס. כנראה שאיפה שהרוב רוצים משהו (או פשוט אדישים אליו), המשהו הזה לא ישתנה, ולא תהיה התחשבות באלה שזה מבחינתם עבירה גסה נגדם (או אפילו מחשבה עליהם).

קודם כל רציתי לומר שהסיסמה החדשה (יחסית) של טרה מצחיקה אותי, כי רפלקסיבית אני חושב: אז הם עושים גבינות מחלב יטבתה?

כשבאתי לכתוב על זה הלכתי לאתר הבית של טרה וראיתי שגם בזה הם לא הכי טובים:

עמוד הבית של טרה

קודם כל, נראה שכל האתר שלהם בפלאש – זה כבד, לא ידידותי, וכבר רבות דובר על זה במקומות אחרים – זה לא אתר מקצועי, זה אתר צעצוע. חוץ מזה, אם יש לטרה דומיין משלהם (tara.co.il), למה הם צריכים להראות לי עמוד במקום אחר (moreserver.co.il) בתור אתר הבית שלהם? לפחות תסתירו את זה. זה כבר ממש לא מקצועי.

לא, טרה ידידי, כמו חלב ומוצרי חלב, גם אינטרנט אתם לא ממש יודעים לעשות.

(אגב, אסתטית לעין העיצוב דוקא נעים בעיני)

(גילוי נאות: חלב יטבתה טעים ושווה יותר בעיני בכמה רמות מכל השאר בארץ, והמוצרים של טרה פשוט _לא_ שווים בעיני, בלי השוואה לאחרים)