ארכיון הנושא 'כללי'

יונ 04 2011

צאו לי מהדת

מאת נושאים כללי

מסתמן שאני לא מהכותבים העקביים, אבל עניין רישום הדת של יורם קניוק במשרד הפנים, שקראתי עליו בהתחלה אצל נמרוד אבישר ואחר כך גם אצל תומר פרסיקו, מאד משפיע עלי.

כבר שנים שאני מנבא, ביני לבין עצמי, שיבוא יום ואזרח ישראלי יבקש לרשום אותו כ"חסר דת". זה פשוט הצעד ההגיוני היחיד לאור ההתעקשות של המדינה שפעולות מסוימות, כמו נישואין, גירושין, או קבורה, יתבצעו על ידי הממונים הרשמיים על הדת הספציפית של אותם האזרחים. ההתעקשות הזאת היא חוצפה, במיוחד עבור מדינה, שאמורה לעמוד על עקרון חופש הדת (בין היתר). עוד יותר חוצפה היא שהמדינה מתיימרת לקבוע לאזרחים את הדת שלהם (אף פעם לא מצפים לאינקוויזיציה הספרדית וכו').

התגובה הרפלקסיבית שלי לסיפור של קניוק היתה שגם אני רוצה. גם אני רוצה להיות מותר מכבלי כפיית הדת של המדינה. גם אני רוצה להצטרף, כדי שיבינו שיש כאן כמות אנשים שמעוניינים במהפך הזה, בחופש הזה, ולא רק תמהוני אחד לבדו.

אבל אז חשבתי: רגע, אם הוא יצליח, אז אולי עדיף שלא אעשה שום צעד בלתי הפיך לפני שבאמת החירות שלי לעשות דבר כזה או אחר עומדת במבחן? אולי עדיף לא להצטער אחר כך? המחשבה הזאת הזכירה לי את הטיעון הקבוע, ששמעתי מהרבה חברים חילונים, בעד חתונה דתית על ידי הרבנות: כדי שהילדים יוכלו להתחתן ברבנות, אם ירצו. הפחד הזה משתק את החילונים מלעשות צעדים דומים לשל קניוק. הם כבר אינם קשורים לדת בצורה שהרבנות מכתיבה אותה, אבל כבולים על ידי המדינה לאותה רבנות בתור האופציה היחידה לחיות כיהודים בישראל (בארצות הברית אין את המגבלה הזאת) – לפחות בעניינים רשמיים של רישום נישואין וכו'. בנוסף, המדינה אף מכתיבה להם שעליהם לחיות כיהודים, נקודה.

ההגדרה במשרד הפנים כ"חסר דת" אינה אמורה למחוק את הזהות היהודית של האזרח. קודם כל לא הלאומית, אבל גם לא הדתית. אולי אין כרגע תשתית בארץ לקיים את הטקסים הרלוונטים ללא הרבנות, אבל אני בטוח שעם השנים וההתווספות של אזרחים נוספים להגדרה הזאת תקום תשתית כזאת, ונוכל להתחתן חתונה יהודית (אפילו רפורמית, רחמנא ליצלן) גם אם משרד הפנים רושם אותנו כחילונים גמורים.

יש רק עניין אחד, שלדעתי הוא בעצם המרכזי כאן, שלא ראיתי שאנשים מדברים עליו (עוד לא קראתי את כל התגובות). מדוע בעצם בכלל נרשמת הזהות הדתית או הלאומית במשרד הפנים? זאת החוצפה האמיתית, והסתירה הקשה לעקרון חופש הדת והגזע. המהפכה הנכונה היא לא לרשום "חסר דת", אלא שמשרד הפנים ימחק בכלל את שני השדות האלה ממסד הנתונים שלו. אין שום סיבה שהמדינה תתיחס שונה אל בני הדתות השונים או אל בני הלאום השונים, אם הם אזרחים שלה. אנחנו עוד רחוקים מזה, אבל מר קניוק מקדם אותנו צעד אחד בדרך הנכונה.

אין תגובות

ספט 19 2010

אוהבים את החבילה שלך

מאת נושאים כללי

(המקרה הזה קרה אמנם לפני כמה שבועות, אבל עכשיו התפניתי לכתוב אותו)

הזמנתי מג'ימיקס חדש באינטרנט מחנות ישראלית. כבר כאן נתקלתי במכשול, כשהחנות הראשונה שהזמנתי ממנה הודיעה לי שאין אותו אצל היבואן, וביטלתי את ההזמנה אצלם. החנות השניה, שבמקרה גם היתה זולה יותר, היתה צריכה להזמין מהיבואן, אבל תוך ימים ספורים מההזמנה כבר שלחו אותו אלי דרך דואר שליחים. עד כאן טוב ויפה והייתי מאד מרוצה. מדי כמה זמן הייתי עושה 'ריפרש' על ההעמוד של מעקב החבילה באתר של דואר שליחים, ושום דבר שם לא זז. כל הזמן החבילה בחיפה.

באיזהשהו שלב התחלתי לחשוד שלוקח יותר מדי זמן. בשלב כלשהו לאחר מכן עלה בי החשד שהאתר של דואר שליחים לא באמת מתעדכן עם נתונים חדשים כשעושים 'ריפרש' בדפדפן. ניסיתי במקום זאת להגיע לעמוד המעקב שוב דרך הלינק שהחנות שלחה לי. קיבלתי 'אין נתונים עבור חבילה מספר…'. אחרי חיטוט קל בפרטי ההזמנה שלי גיליתי שמספר הטלפון שהחנות נתנה לדואר שליחים הוא: 5555555. הסיבה לכך היא שבחנות הנ"ל הייתי מחויב להכניס בפרטים שלי מספר טלפון בבית – ואין לי. אז רשמתי את זה סתם. הם העבירו רק את המספר הזה לדואר שליחים, מסתבר.

התקשרתי לדואר שליחים. מסרתי את מספר החבילה והם אמרו בלי להתרגש: 'כן, זה אצלנו, מתי נתאם משלוח?'. הייתי מבסוט. תיאמתי משלוח ליום שלמחרת בין 9 ל12.

למחרת התקשרו אלי מדואר שליחים שלא יוכלו למסור את החבילה כפי שתיאמתי איתם. אין הסבר. זה פשוט ככה. אין להם פתרון אחר, חוץ מלתאם ביום אחר, מ9 עד 12 או מ15 עד 18. 'אלה שעות החלוקה שלנו'. הסברתי להם שאני עובד, שהזמן שלי יקר לי, ושאין לי עוד זמן להוציא מאמצע יום עבודה נוסף בשביל התנאים שלהם. אין מענה. רק מ9 עד 12 או מ15 עד 18. 'תחשוב על פתרון'. בסוף החלטתי להגיע אליהם בעצמי לאסוף את החבילה. חצי יום כבר הלך ממילא, אז אפשר לבזבז אותו על נסיעה לשם.

הגעתי למחסן של דואר שליחים בתל אביב. הרושם הראשוני שלי היה שסדר הוא לא אחד מהדברים ששולטים שם. מיד אמרתי לעצמי שאולי מה שנראה לי מבולגן בעצם מאד מאורגן לשיטתם, ושאתן להם להנות מהספק. חיכיתי בסבלנות לאחת משתי הפקידות (מן הסתם דיברתי עם אחת מהן שעתים קודם לכן) תתפנה. זה לקח זמן מסוים, אבל בסוף התייחסו אלי. אציין לזכותם שכולם היו אדיבים מאד. בהתחלה אמרו חכה כאן, אבל עבר עוד זמן, ולא היה מענה. למרות זאת המשכתי לחכות (כבר הלך הבוקר ממילא, כבר אמרתי?). אני חייב לציין שבמשך סך הזמן שהייתי שם, בערך פעם או פעמיים בדקה נשמע קול חבטה – של חבילות אחת בשניה או ברצפה.

אחת מערימות החבילות שלא יצאו למשלוח באותו היום. שימו לב לזאת באמצע הגובה, המסומנת "שביר".

כשל "שביר"

פנה אלי אחד מהאחראים על המחסן לראות מה אני עושה שם. הסברתי לו והוא חיפש את החבילה שלי במחשב. בהתחלה אמר שהיא לא שם בכלל, והייתי די קרוב לפריצת העכבות של העצבים שלי, אבל מהר מאד הוא תיקן את עצמו ואמר שהוא רואה שתיאמו איתי איסוף עצמאי. עם זאת, בעבור עוד זמן התברר שאין להם מושג איפה במחסן בדיוק החבילה שלי (הלך הספק). הם הציעו לי שאחזור הביתה וישלחו אלי. אמרתי שזה היה נחמד, רק שאין להם שעות עבודה מתאימות לשעות שאני יכול לקבל חבילות. אז הם הציעו שבאחריותם החבילה תגיע אלי בשעות מיוחדות, אבל אני כבר הייתי סקפטי לגבי כל יכולות הלוגיסטיקה שלהם, ולא הייתי מוכן לקבל את זה. אמרתי להם שימשיכו לחפש. השלב הבא בחיפוש היה פירוק כל הערימות, שהיו אמורות לצאת למשלוחים באותו יום ולא יצאו, כדי לחפש את המג'ימיקס שלי. זה לקח עוד חצי שעה בערך, ועוד הרבה הטחות של חבילות ברצפה, אבל לבסוף הוא נמצא, אחרי שהייתי שם שעה ורבע. האריזה היתה חבולה במקצת, אבל שלמה (ייאמר לזכות הקלקר הלא ידידותי לסביבה, אבל ידידותי למוצרים).

אומרים שאם אוהבים לאכול במסעדה מסוימת אז לא לבקר במטבח שלה מעולם. אולי זאת עצה טובה גם לשירות דואר שליחים. רק שאני לא אוהב לאכול שם. משלוחים מתואמים אך ורק לשעות לא נוחות, תיאומים מבוטלים ללא כל סיבה, חבילות זוכות ליחס מזעזע, וסדר לקוי (איך יכול להיות שהם לא יודעים איפה החבילה שלי בדיוק?!). חבל שבחנות שקניתי ממנה עובדים רק איתם.

אין תגובות

אוג 15 2009

קוים לדמותו

מאת נושאים כללי

הישראלי המצוי – גרסה 1

  • לא רואה אותך ממטר
  • אם כבר ראה אותך, הוא לא שם עליך זין

הישראלי המצוי – גרסה 2

  • בחיים, אבל בחיים, לא מוכן לצאת פראייר
  • "לצאת פראייר" כולל גם לא להשיג משהו שישראלי אחר כן השיג, אפילו אם אין קשר כלשהו לישראלי האחר, או עניין קודם במה שהוא השיג

הישראלי המצוי – גרסה 3

  1. משוכנע שכל העולם מנסה לדפוק אותו
  2. ולכן רק טבעי שינסה לדפוק את כולם (ע"ע הישראלי המצוי – גרסה 2)
  3. כיוון שכל הישראלים המצויים חווים כך את העולם, סעיף 1 באמת נכון – כל עוד נשארים בקרב ישראלים מצויים

והתוצאה?

שרשרת של טעויות משעשעות.

אין תגובות

יונ 15 2009

מתרחבים

מאת נושאים כללי

הגעתי למסקנה שיש לי מספיק מה לכתוב בעניינים שגם מעניינים את העולם הרחב. אז צריך (לדעתי) לכתוב את זה באנגלית, ועדיף (שוב, לדעתי) בבלוג באנגלית. אם כן פתחתי את הצד האנגלי של הבלוג הזה כאן.

זה בעצם הURL המקורי של הבלוג הזה, ואת הצד העברי שלו העברתי לURL חדש. נראה לי שאין מספיק קוראים (0?) כדי שזה ימוטט תרבויות שלמות.

לא הכל עוד מוכן שם – אין תבנית נורמלית ולא את כל העמודים של ה"אודות" וכו', אבל זה יגיע.

אין תגובות

מאי 12 2009

ל"ג בעומר – מסריחים, נמאסתם!

מאת נושאים כללי

זה אולי לא הכי סובלני או פוליטיקלי קורקט, אבל באמת שנמאס עלי החג הזה. אי אפשר לבטל אותו?

ידעתי שזה מגיע. הכנתי את הבית: סגרתי כל פתח אפשרי כבר בערב המוקדם. אבל זה לא עזר לי. עדין קמתי בבוקר עם עשן בריאות שלי, עם הרגשה שזה די מגוחך עכשיו שאני לא מרשה לעשן בתוך הבית. כשיצאתי מהבית ראיתי שזה לא רק הריח. העיר נראית כמו לוס אנג'לס ביום רגיל: שוכבת בתוך ענן שחור.

אנחנו מתלוננים על זיהום האויר בעיר, אבל מאפשרים את טירוף המדורות. זה לא מגוחך גם כן? וזה עוד בלי לדבר על הנזק שנגרם על ידי גניבות של קרשים ועגלות סופרמרקט (ושמעתי גם השחתה של העגלות). למה אנחנו צריכים את זה?

אין לי פתרון מעשי. אנשים רוצים את החג, וזה מובן. עד כמה שהייתי שמח להפסיק את כל המדורות אני לא באמת חושב שזה נכון לאסור אותן. אולי אם יותר ישימו לב לנזק העצום שזה גורם אז גם יותר יחליטו לותר על המדורה שלהם בשנים הבאות.

אין תגובות

מרץ 31 2009

למה לא להשקיע?

מאת נושאים כללי

תל אביב עומדת לחגוג 100 שנה וכבר מספר שנים אנחנו חווים את ההכנות (לא נראה לי שאבן גבירול יהיה מוכן בזמן).
לקראת המאורע המרגש הקימו בשדרות (שדרת?) דוד המלך שלטים מוארים המציגים צילומים מהקמת העיר. הרעיון חמוד, והשלטים עצמם נראים בנויים לא רע, אבל למה לעזאזל החיבור שלהם לחשמל כל כך מכוער? למה לא להשקיע עד הסוף ולחבר אותם בצורה שאינה מצ'וקמקת?

שלט נחמד, חיבור מצ'וקמק

שלט נחמד, חיבור מצ'וקמק

אין תגובות

מרץ 19 2009

טוויטר הרס לי

מאת נושאים כללי

<זהירות! (סוג של) ספוילר!>

אתמול בערב ישבתי להנאתי (אגב, ה Boxee הזה פשוט סקסי) לראות עוד פרק בעונה השלישית (כן אני יודע שאני בפיגור) של בטלסטאר גלקטיקה. הסוף של הפרק עשוי היה להיות כואב, אם לא הייתי כבר יודע משהו, שנפלט (?) כבר לפני כמה שבועות בטוויט של מישהו שאני עוקב אחריו, לגבי העונה הרביעית.
הרס לי את הדרמה 😐

אין תגובות

מרץ 12 2009

Veto! Veto I say!

מאת נושאים כללי

חברה טובה מתחתנת, ועלתה סוגיית המוזיקה לשלבים השונים של החתונה.
יש לי הרבה מאד מה להגיד על מוזיקה, והרבה עצות (רובן לא שימושיות לחתונה עם הורים ודודות – למשל חתונת ברייקביט, עד כמה שהיתה משמחת אותי (ואגב גם את הכלה המיועדת) "will not fly" בקרב כל האורחים פחות אולי שלושה), אבל לשמחתי התבקשתי בכל זאת לייעץ בנושא אחד חשוב מאד: מה אסור לדי-ג'יי לנגן? יש פשוט אוסף של שירים\טראקים שדי-ג'יי-ים של חתונות אוהבים, משום מה, לענות אותנו בהם בכמעט כל חתונה (ואולי זה פשוט בגלל שקהל היעד ברובו לא מתעניין ולא מבין במוזיקה). אז הנה רשימת הוטו (veto) שלי:

  • מוזיקה מזרחית (ואם יש ספק אז אין ספק)
  • שירי ארץ ישראל (כמו להקות צבאיות ודברים אחרים, שצפויים להישמע בשירה בציבור)
  • יהודית רביץ (ושות') – באה מאהבה
  • Irene Cara – Fame
  • The Weather Girls – It's Raining Men
  • גרסאות "קלאב" לשירים שמעולם לא היו צריכים להיות במועדונים (נפוץ עם שירי שנות השמונים (שאגב אני מאד אוהב אותם, פשוט בלתי רקידים בעליל))
  • Darude – Sandstorm (על גרסאותיו)
  • מיני-סט של משינה
  • כל מיני מיני-סטים של "רוק", שבד"כ כוללים את:
    • Alice Cooper – Poison
    • Rage Against The Machine – Killing In The Name

זה מה שיש לי כרגע. אוסיף עוד אם אחשוב עליהם.

אין תגובות

פבר 13 2009

שלום עולם!

מאת נושאים כללי

אז זהו.
נפלתי גם אני ופתחתי בלוג משלי.
מישהו יקרא אותי? נחייה ונראה. גם ככה החיים שלי כרגע בסימן המתנה להחלטות "הופכות שולחן", אז יש הרגשה שהכל יכול לקרות ו\או להשתנות.

אין תגובות