פבר' 14 2009
פעמים כי טוב
יש דברים שאנשים עושים ונדמה שהם עושים אותם בלי באמת להבין למה. עושה רושם שהם ראו מישהו אחר עושה את זה והגיעו למסקנה שגם הם צריכים. רק שאין להם מושג מה עומד מאחורי זה, וזה יוצא עקום.
ברוב המקרים שבהם נדרשת הקלדת סיסמה כדי לגשת למשהו, הסיסמה אינה מוצגת למשתמש, כדי שמציצים למינהם לא יראו אותה. גם כאשר נדרשים לבחור סיסמה חדשה בדרך כלל לא מציגים אותה. אבל אם נכניס סיסמה חדשה בלי לראות אותה לא נדע אם טעינו. במקרה כזה הכניסה למערכת תהיה קשה או אפילו בלתי אפשרית, כי אין לנו מושג בעצם מה הסיסמה שבאמת הקלדנו וקבענו. כדי להוריד (משמעותית) את הסיכוי שזה יקרה רוב המערכות מבקשות את הסיסמה הבלתי נראית הזאת פעמים. אם שתי ההקלדות זהות אז הפעולה מתבצעת. אחרת נתבקש להקליד שוב. הרעיון הוא שלא סביר שפעמים נטעה את אותה הטעות בהקלדה, אבל כן סביר שפעמים נכניס את הסיסמה הנכונה בלי טעויות.
מדוע, אם כן, לא מעט מערכות מבקשות הקלדה כפולה של נתונים שכן רואים אותם? אין בזה הגיון (אלא אם כן המחשבה היא שהמשתמש לא מסתכל על מה שהוא כותב), הרי רואים בבירור אם טעינו או לא. זה פשוט מעיד (לדעתי הענווה) על טמטום וחוסר הבנה של הקונספט הבסיסי.
אני לא מסכים. אנשים מקלידים את כתובת המייל שלהם באופן אוטומטי ובלי לשים לב לטעויות.
האם קל לך לשים לב להבדל בין amirmeiri@mymail.com ל- amimreiri@mymail.com ?
אולי באמת זה נולד כתוצאה מריבוי טעויות בפועל – לא חשבתי על זה. אבל כמה זה באמת קורה? אני לא מפספס את הקלדת האימייל שלי – במיוחד כי אני רואה מה כתוב, וגם כי אני רגיל מאד לכתוב אותה. מצד שני, סיסמה, שהיא לא עוקבת איתי מאתר לאתר, ואפילו משתנה בחלק מהאתרים כל תקופה מסוימת, קל הרבה יותר לטעות בה. יותר מזה – סיסמה שהוכנסה שגויה תחסום ממך את הגישה. כתובת מייל אפשר לשנות בקלות אם טעית.